שימור זכרונות - צילומים בצבע
- מיכל לוינשטיין
- 21 באוג׳
- זמן קריאה 1 דקות
עודכן: 27 באוג׳

כניסת הצבע לצילום שינתה את הדרך בה אנו חווים את הזיכרונות. פתאום, לא רק קווי המתאר נותרו – אלא גם הגוון המדויק של שמלה בט"ו בשבט, האדום של אופני הילדות, והכחול של שמיים שהיו. הצבע הפך את התמונה לממשית יותר, לרגשית יותר. הוא אפשר להרגיש את הרגע, לא רק לראותו. בעידן בו הכל מצולם ומיידי, אנחנו שוכחים כמה פלאי היה לראשונה לראות צבעים בתמונה מודפסת.
אך לזמן יש את דרכו להיעלם בצבעים. תצלומים שצולמו לפני עשרות שנים דהו, קיבלו גוון אדמדם או ירקרק. כשאנחנו נתקלים בתמונה שכזו, לעיתים קשה לזהות מי מצולם בה, ומה באמת קרה שם. תהליך השחזור הדיגיטלי – מעבר להיותו טכני – הוא תיקון רגשי: הוא מחזיר את החיות, את החום, את הנגיעה. זהו תהליך שמתחיל בעין אוהבת ומסתיים בלב מרוגש.
כשאני סורקת ומתקנת צילומים בצבע, אני לא רק משחזרת את הגוונים – אלא גם את התחושות. צבעים מזמינים את החושים: את ריח הגשם, את טעם העוגה בסוכה, את הצל של הילדות. אלו הם לא רק פיקסלים – אלה שברי חיים שנאספים ומקבלים בית חדש.
שלכם, מיכל











תגובות