כוחו של צילום - הלשון של איינשטיין
- מיכל לוינשטיין
- 13 בנוב׳
- זמן קריאה 1 דקות

לצילומים יש השפעה עצומה על אנשים, חברות, מדינות ועל כלל האנושות.
ב־14 במרץ 1951, ביום הולדתו ה־72, סיים אלברט איינשטיין ערב חגיגי באוניברסיטת פרינסטון. כשהוא עייף מן ההמולה והפלאשים, ביקש ממנו העיתונאי ארתור סאס מהגדול במדעני המאה ה־20 “חיוך קטן למצלמה”. איינשטיין, שכבר לא היה לו כוח לעוד תמונה מהוקצעת, שלף את לשונו לעברו - ותועד ברגע של שובבות לא צפויה.
הצילום, שפורסם במהרה בעיתונות, הפך לאחת התמונות המוכרות ביותר בעולם. מאחורי הלשון המשועשעת הסתתרה אמירה עמוקה. איינשטיין, האיש שהעניק לעולם את תורת היחסות ושינה את תפיסת הזמן והמרחב, הזכיר לעולם שגם גאונות זקוקה לאנושיות. בתמונה הזאת הוא אינו “מגדל שן מדעי”, אלא אדם שמסרב להילכד בתדמית של אליל. זו הייתה דרכו לומר: ידע ללא הומור – איננו חוכמה, אלא יוהרה.
מאז הפכה התמונה לאייקון של מרד אינטלקטואלי, סמל לגישה פתוחה ובלתי מתנשאת כלפי חשיבה ויצירתיות. הצילום של איינשטיין ממשיך להזכיר לנו שהשילוב הנדיר בין עומק מדעי לשובבות אנושית הוא מה שעושה את המין האנושי למסוגל באמת להתקדם.
שלכם, מיכל











תגובות