לצילומים יש השפעה עצומה על אנשים, חברות, מדינות ועל כלל האנושות.
ב-7/6/1972 (בעיצומה של מלחמת ויאטנם) פלשו לכפר טראנג באנג (Trang Bang) - שהיה במרחק 40 ק"מ מסייגון הבירה - כוחות צבא ויטנאם הצפוני NVA. הטקטיקה של הכוחות הייתה להשתמש באוכלוסיה האזרחית כמגן בפני התקפות האוויר של הצבא האמריקאי.
פאן טי קים פוק (Phan Thi Kim Phuc) הייתה אז בת 9. היא, אחיה, דודניה ועוד אנשים מהכפר נמלטו למקדש הבודהיסטי הקרוב כדי להתחבא מהכוחות הפולשים.
יום לאחר מכן ב-8/6/1972 הגיעה הלחימה לסביבות המקדש, והאנשים ברחו לשטח הפתוח. למזלם הרע זיהה אותם טייס מפציץ מכוחות צבא ויטנאם הדרומי SVA כאנשי NVA והטיל לכיוונם פצצת נפאלם. הפצצה הרגה את דודניה של קים ושרפה את בגדיה מאחור – ותוך כדי ריצה היא קרעה אותם מעליה וצעקה מכאב "זה לוהט! זה לוהט!".
כשכמעט הגיעה לתחנת עזרה ראשונה מחוץ לכפר, צילם אותה הצלם הוויאטנמי מסוכנות Associated Press ניק הוט (Nick Ut) שהיה בתחנה. הצילום הופיע למחרת בעיתון New York Times, לאחר ויכוחים האם לפרסם תמונת עירום שמנוגדת למדיניות העיתון.
בשנת 1973 זיכה את הצלם בפרס פוליצר, כיוון שייצג את סבלם של החפים מפשע במלחמות חסרות תוחלת וזכה לפרסום עולמי. באותה שנה סיימה ארה"ב את מעורבותה במלחמת ויטנאם.
כשהנשיא ניקסון תהה אם הצילום מזויף, ענה לו הצלם:
“The horror of the Vietnam War recorded by me did not have to be fixed.”
ומה עלה בגורלה של הילדה הפצועה?
הצלם שפך עליה מים קרים ופינה אותה לבית החולים בארסקי (Barski) בסייגון. כיוון שכוויות מדרגה שלישית כיסו 30% מגופה והיא הייתה בסכנת חיים – העביר אותה הצלם למתקן רפואי אמריקאי. במשך 14 החודשים שלאחר מכן עברה קים 17 ניתוחים. גם אז נותרה עם מגבלות רפואיות קשות, עד שנותחה במערב גרמניה בשנת 1982, בגיל 19.
שלכם, מיכל